פקודת מס הכנסה
גביית מיסים מאזרחים היא תהליך רציף בהיסטוריה, בין אם מדובר על מדינה ריבונית או על ממלכה בתקופת התנ"ך. לצורך כך, קיים חוק מיוחד המסדיר את גבייתו של מס הכנסה, המכונה פקודת מס הכנסה. החוק הונהג בישראל כבר בשנת 1941, ולכן הוא עדיין מכונה בשמו המנדטורי "פקודה" ולא "חוק". פקודת מס הכנסה מפרטת באופן ברור את מדיניות ושיטת המס הנהוגים בישראל. כך למשל, פקודת מס הכנסה מכילה את כל התנאים והסעיפים הנוגעים לגביית מס, תשלום מס, תנאים, זכויות וחובות של כל הגורמים החייבים במס, כולל סעיפים הנוגעים להפרות ועונשין. כיצד בנויה פקודת מס הכנסה, מה מרכיביה ומה השינויים שנעשו בה?
ההיסטוריה של פקודת המס
בשנת 1961 קבעה ממשלת ישראל נוסח חדש לפקודת מס הכנסה, כשמאז ועד היום תוקנה הפקודה 165 פעמים. שינויים רבים אלה אותם עוברת פקודת מס הכנסה באופן מתמיד משקפים את תנאי המשק המשתנים, שינויים במדיניות הממשלה ושינויים במדיניות משרד האוצר. לעיתים השינויים נובעים מלחצים פוליטיים שנועדו להשיג הקלות במס לאוכלוסיות מועדפות, ומהשימוש שניתן לעשות על מנת לעודד אוכלוסיות לפעולות מסוימות. כך למשל, המדינה מעניקה הקלות במס בערי פיתוח שנועדו לעודד אוכלוסיה לגור בהן. בנוסף, כל אזרח כבר יודע, כי בכל מערכת בחירות מבטיחים המועמדים במפלגות השונות הקלות ורפורמות שונות במס – על מנת לשכנע את הבוחרים להצביע עבורם.
שנת 2003 – שנת הרפורמה במס
בשנת 2003 התחוללה רפורמה כוללת במדיניות המס בישראל במסגרת חוק תיקון פקודת המס, אשר משמעותה העיקרית הייתה לעבור משיטה טריטוריאלית, לשיטה פרסונלית. במילים אחרות: במקום שהמס יגבה מהכנסות שנוצרו בישראל, מעתה המס נגבה באופן אישי מכל אזרח, ללא קשר למקום בו נוצרו ההכנסות שלו. כך למשל לפי מיסוי בין לאומי, אם אתה אזרח ישראלי המרוויח שכר בצרפת, יהיה עליך לשלם מס בישראל (אלא אם שילמת מס לרשויות בצרפת קודם לכן – מאחר וישראל חתומה על האמנה למניעת כפל מס). במילים אחרות: עצם אזרחותך הישראלית מחייבת אותך על פי הרפורמה לשלם מס הכנסה בישראל ללא קשר למקום בו מתחוללות הכנסותיך, אפילו אם טסת לחו"ל לצורך כך. בפועל, הרפורמה במס למעשה גררה הרחבות ושינויים רבים בפקודת מס הכנסה – שממשיכה לאורך כל השנים להיות בהתהוות מתמדת.
כיצד בנויה פקודת מס הכנסה
סוג ההכנסה הראשון הבא לידי ביטוי בפקודה הוא הכנסה פירותית, הנחשבת הכנסה אקטיבית ומזוהה עם המקרים הבאים:
- הכנסה מעסק או מתעסוקה כשכיר
- הכנסה ממה שמכונה "יגיעה אישית" – כלומר, עמל ועבודה
- משכורת הניתנת ככסף או בהטבות שוות כסף, כגון רכב, טלפון וכדומה
- הכנסות מריבית, דיבידנד, הפרשי הצמדה ודמי נכיון
- הכנסות מקצבה כלשהי
- הכנסות הנובעות מנכסים, כגון דמי שכירות, דמי מפתח, פרמיות וכדומה
- הכנסות מחקלאות, כולל גידולים חקלאיים או בעלי חיים המניבים הכנסה, כגון פרות, כבשים,תרנגולות וכדומה
- הכנסות ממכירת פטנט או זכויות יוצרים
- הכנסות מביטוח אובדן כושר עבודה
סוג ההכנסה השני הבא לכדי ביטוי בפקודת מס הכנסה הוא הכנסה הונית, הנחשבת הכנסה פאסיבית ואשר יכולה לנבוע מהון שנצבר מסחר בניירות ערך, מכירת מקרקעין, ירושה, זכייה כספית וכדומה.לעיתים קיים קושי לזהות מתי ההכנסה היא הונית ומתי היא פירותית, ובמקרים אלו קיימות הרחבות לחקיקה ופסקי דין שונים שבאים לשפוך אור על הנושא.
מרכיבים נוספים בפקודת מס הכנסה
בפקודת מס הכנסה קיים מרכיב נוסף המתייחס לעונשים וסנקציות על מי שעובר על חוקי המס. העונשים בפקודת מס הכנסה נחלקים אף הם לשניים: עונשים אזרחיים ועונשים פליליים.
אמצעי ענישה אזרחיים בפקודת מס הכנסה
אמצעי הענישה האזרחיים בפקודת מס הכנסה נועדו לפגוע בכיס שלך, במידה ולא פעלת כנדרש בחוק, ועל מנת להוות סנקציה מרתיעה מפני אי ציות לחוק. העברות המופיעות בסעיף זה הן טכניות בעיקרן, ובדרך כלל נובעות מרשלנות ולא מכוונת זדון. כך למשל אי הגשת דו"ח שנתי, אי דיווח בזמן על מכירת נכס וכדומה. הסנקציות שעלולות להנקט נגדך הן בעיקר הטלת קנסות, הגדלת שיעורי המס ומקדמות מס, אי הכרה בהוצאות מסוימות, שלילת פטורים או אי מתן הקלות בניכוי מס במקור.
אמצעי ענישה פליליים בפקודת מס הכנסה
בפקודת מס הכנסה קיים פרק עונשי-פלילי בו מפורטות כולל סוגי העבירות הפליליות בצד העונש שנקבע עבורן. העבירות אליהן מתייחס סעיף זה בפקודה הן בדרך כלל עבירות של דיווח כוזב, שימוש במרמה או בעורמה, העלמת מס וכדומה. הענישה הפלילית נועדה לא רק להרתיע, כפי שעושה הענישה האזרחית, אלא בעיקר על מנת להקנות גוון של אי-מוסריות לעבירה.
כד להימנע מעונשים ויותר חשוב, כדי להיות אזרח שומר חוק, קרא עוד על מס חברות ומס על רווחי הון
